קברנה פרנק הוא אחד הזנים המדוברים והמבוקשים בשנתיים האחרונות. לכאורה צריך היה להיות לו כבר מזמן מעמד מיוחד, בכל זאת, הוא האבא של הקברנה סוביניון, אך למרות שבנו הפך לזן הידוע והנפוץ ביותר בעולם, לקח הרבה זמן לאביו לקבל את ההכרה הראויה לו, וזו ללא ספק הגיעה לו בזכות היותו זן הדגל האדום של עמק הלואר. זן הקברנה פרנק זוכה להצלחה באזרים קרים יחסית לאלו שבהם מככב הקברנה סוביניון, כך שהדבר מסביר את מיעוט ביטויו בישראל לאורך השנים. קברנה פרנק כמעט ולא בוקבק בנפרד עד ראשית שנות האלפיים. והנה, שני עשורים מאז הקברנה פרנק הראשון של יקב מרגלית, זוכה הזן לעדנה ולהכרה הולכת וגדלה, לא רק בקרב ייננים כי אם גם אצל קהל חובבי היין. טיוטא קברנה פרנק הוא ביטוי ישראלי מקסים של הזן, היין משלב פרי אדום רענן ועדיין שומר על המאפיינים הירקרקים האציליים האופייניים של הזן, עם מעט פלפל ירוק ודובדבנים אדומים.  

הענבים גדלו בכרם גבוה יחסית, באקלים הררי צונן, על קרקע גירנית בבר גיורא שבהרי ירושלים. הם נבצרו ידנית וסלקטיבית משורות שגדלו על אדמה מועטה, ונתנו פרי מצומצם ומשובח. מועד הבציר נבחר כך שהענבים לא יברחו לבשלות יתר מונוליטית כהה, מתוך שאיפה להפיק יין אלגנטי עם מנעד ארומטי אופייני, ירוק-אדום. לצערנו הרב, מיד לאחר הבציר השתרר באזור גל חום כבד, במהלכו הכרם עלה באש ונשרף.

בהשראת יינות עמק הלואר, הענבים עברו השרייה קרה של ארבעה ימים (בנוכחות קרח יבש מונע חימצון) למיצוי ארומות פרי אדום. תסיסה ספונטנית עם שמרי הבר הסתיימה כראוי, והיין הוסר מהקליפות מייד כדי למנוע ריחות המזוהים לעיתים עם יינות טבעיים. הבגרה בחבית בת 3, הקפדה על מילוי סדיר, שמירה קפדנית על היגיינה לכל אורך הדרך כל אלו ועוד יצרו קברנה פרנק ישראלי משמח מאד אלגנטי ומעודן.